כבני אדם הורגלנו לטפח ולשמר דימוי עצמי חיובי. לדוגמא, חשוב לנו לתפוס ולהציג את עצמו לסביבה כחכמים, מוצלחים, יפים, שווים, חזקים, איכותיים, "מלח הארץ", רוחניים, כאנשים טובים וערכיים. בעשותנו זאת, פעמים רבות אנחנו נוטים להתכחש ולהתעלם מהחלקים הפחות "יפים" שלנו, אלו שפחות כיף להציג אותם לסביבה. לחלקים האלו ניתן לקרוא גם "הצל הפסיכולוגי" שלנו.
הצל שלנו, מורכב מחלק אישי שבדרך כלל מכיל בתוכו רגשות כמו חוסר בטחון, פגיעות, תחושות של חוסר ערך, כעס, חרדה, בלבול, אמביוולנציה, ריקנות ושעמום, ייאוש, עצב, בדידות, חלקים מיניים, תוקפניים ואלימים והתנהגויות שחורגות מהנורמה של החברה בה אנו חיים ועוד. ההכחשה של כל אלו גורמת ליצירת מנגנונים שבאים לפצות על הצל, תופעה שבדרך גורם לדפוסי התנהגות שמייצרות אצלנו קשיים ובעיות בתפקוד היום יומי במקרה הטוב, וקשיי הסתגלות, קשיים ביחסים הבין אישיים, בעיות נפשיות והתמכרויות במקרים המורכבים יותר.
בנוסף, הצל שלנו מורכב מחלק קולקטיבי שכולל בתוכו הזדהות עם דפוסים יותר רחבים של החברה והתרבות שגדלנו בה, העדה אלינו אנחנו משויכים וגם של המשפחות שלנו.
לכולנו יש צל, ואנחנו לא אוהבים להכיר בו ולראות אותו, זה לא נעים. הבעיה שהצל שלנו מלווה אותנו וילווה אותנו לכל מקום שנלך. אנחנו מאמינים שאם "נזוז" – לדוגמא, נחליף את בן-הזוג, מקום עבודה, מקום המגורים וכו' המצב הנפשי שלנו ישתפר, וכך אנחנו מייחסים את מצבי הרוח שלנו לסביבה החיצונית. במקרים מסוימים, שינויים הם הכרחיים בחיינו ונדרש לעשותם. אבל פעמים רבות אנחנו רק נבהלים ובורחים מהצל של עצמנו. התזוזה תקל על המצב, השינוי יכול גם לשפר את מצב רוחנו – אבל השיפור יהיה זמני בלבד. לאחר זמן מה, אנחנו בדרך כלל נגלה כי המצב הנפשי שלנו נשאר אותו הדבר, ואנחנו יכולים למצוא את עצמנו מתפלאים למה הדברים תקועים, ואותם הרגלים חוזרים על עצמם שוב ושוב ושינוי אמיתי לא מתרחש בחיינו.
כמו ילד שבורח מהצל שלו, ובשלב מסוים מבין שהדבר הוא בלתי אפשרי, גם אנחנו יכולים לעצור ולבחור להפסיק לברוח מהצל של עצמנו.
עבודת צל כוללת קודם כל רצון כנה לגלות מה קיים במחשכים שלנו. לאחר מכן מתחיל מיפוי יסודי של כל דפוסי הרגש-חשיבה וההתנהגויות שהצל שלנו מכיל. הדבר נעשה באמצעות שיחות, חקירה מדיטטיבית ובסופו של דבר בחיי היום יום שלנו – כשאנחנו לבד, בתוך מערכות היחסים שלנו בעבודה ובשאר תחומי החיים שלנו.
המקום היחיד שבו אנחנו לא מצליחים לראות את הצל שלנו (הצל הפיזי של הגוף), הוא כאשר אנחנו נמצאים במקום חשוך. בדומה לכך, בדרך כלל אדם מגיע למשבר רגשי (מקום חשוך), כאשר הוא איננו מודע לצל שלו. חשיפה הדרגתית של הצל מכניסה הרבה אור לחיים, גורמת להקלה משמעותית וכתוצאה מכך לריפוי יסודי ועמוק.