תפיסת החיים המוצעת, דרך ההסתכלות של האי-שניות, מציעה את האופציה של חיים ללא מאמץ. אין הכוונה שלא צריך לעבוד, או להשקיע אנרגיה בפעילויות שחשובות לנו בחיים. הכוונה היא לבחור יותר ויותר בחירות בחיינו מתוך חופש, ולמצוא יותר ויותר אזורים שבהם אנחנו מצליחים ליהנות מהדרך ללא קשר לתוצאות. לדוגמה, לבחור מקצוע שמעניין אותנו, להקיף את עצמנו באנשים שנעים לנו להיות איתם, למצוא תחביבים ופעילויות שמסקרנות אותנו ומסבות לנו הנאה. כל אלו, לא כדי להשיג מטרה כלשהי, אלא מתוך חופש אמיתי.
כאשר אדם אוהב את המקצוע שבו הוא עובד, הוא יכול לעבוד שעות על גבי שעות, והוא לא ירגיש שהוא בעבודה. לדוגמה: מתמטיקאי שמבלה שעות במחקר כי המתמטיקה מרתקת אותו, שחקן כדורגל שאוהב את המשחק, רופא שגוף האדם מסקרן אותו ואוהב גם לעזור לבני אדם. כל אלו לא ירגישו הבדל בין חיי היום יום, לבין הגעתם לעבודה, הם לא יהיו מתוסכלים כשיכנסו בשערי מקום עבודתם. הם ישקיעו הרבה אנרגיה במקומות העבודה שלהם, אך לא ירגישו שהם מתאמצים משום שהבחירה שלהם נעשתה מתוך חופש. בבסיס, הבחירות שלהם לא נעשו מתוך רצון להשיג מטרה כלשהי, והם יהיו עסוקים יותר בליהנות מהדרך. אנשים אלו היו נהנים מעבודתם גם אם אף אחד לא היה מסתכל עליהם או עושה להם "לייקים" וגם אם עבודה זו לא הייתה מקור פרנסתם.
כאשר אדם נמצא בתוך קשר בין-אישי מתוך חופש, והקשר הוא קשר שבו קיימים מאפייני שליטה מעטים יחסית בין המשתתפים, אז הקשר אינו קשר מאומץ. כל אחד יקבל את האחר כפי שהוא, יכבד את החופש של האחר וירצה בטובתו. ברגעים שבהם יעלו מחלוקות, יעשה ניסיון כן ליישב את ההדורים, כדי לשוב מחדש למקום החופשי והלא מתאמץ.
בזמן הפנאי, אדם יכול למצוא עיסוקים שאותם הוא אוהב לעשות. שוב – לא כדי להשיג משהו חיצוני דרך עשייתם אלא באמת מתוך כיף וסקרנות. לכולנו יש בתוכנו ידע לגבי דברים שאנחנו אוהבים באמת לעשות.
כאשר אנחנו בוחרים ומחליטים מתוך פחד, אנחנו עושים דברים שלא מתוך תחושת שלמות. כשזה קורה, הדבר משפיע מאוד על איכות חיינו. לדוגמה, אם נעבוד בעבודה רק בגלל נראות או בגלל הרצון להרוויח כסף, אבל לא נהנה מהעבודה, אז נקום כל בוקר לעבודה בתחושה חמוצה. אם נבחר חברויות רק בגלל הפחד שלנו להיות לבד, ולא נרגיש שלמים עם איכות הקשרים, נגלה הרבה חוסר יציבות וחוסר סיפוק בתוך הקשרים האלו. פעמים רבות אנחנו עלולים להישען על עוגנים כאלו כדי שלא להתמודד עם כל מיני פחדים שאנחנו מרגישים באופן מודע או לא מודע בתוכנו. לכן קשה לנו לפעמים להיות אמיצים ולבחור בדברים שאנחנו באמת אוהבים. אנחנו חוששים לפגוש תחושות מאיימות של ריק, ולכן פעמים רבות מתפשרים, וכמו שנאמר – להתפשרות יש מחיר כבד של פגיעה באיכות חיינו.
בתוך חקירה לא דואלית ניתן לגלות את הממד שלא מתאמץ בתוכנו. הדבר הוא פשוט מאוד ונגיש לכל מי שרוצה. שימו לב למה ששם לב, לדבר שלא זז ולא משתנה. הדבר שנמצא "מתחת" לתהליכי החשיבה, לתהליכי החישה ולתהליכי התפיסה. תגלו, שמה שאתם קוראים לו 'אני' זה הדבר הזה. אני חווה השתנות בתוכי כל הזמן, אבל אני כשלעצמי לא משתנה. מחשבות באות והולכות, תחושות (רגשות) באות והולכות, ותהליכי תפיסה באמצעות חמשת החושים כל הזמן משתנים (ראייה, ריח, טעם, מגע ושמיעה). מודעות (או תחושת ה'אני') שלנו תמיד מסופקת, רגועה ולעולם לא מתאמצת.