פעמים רבות אנחנו סובלים ממצוקה פסיכולוגית, ואנחנו קושרים את המצוקה לאירוע אובייקטיבי מסוים שקורה בחיינו. בדרך כלל אנו מייחסים אותה לאירועים אובייקטיביים כמו אתגרים במערכות יחסים, פרידות מאהובים, משברים כלכליים ותעסוקתיים, בעיות בריאותיות, משברי אמון, בעיות בתוך המסגרת התעסוקתית ועוד. אנחנו מייחלים לכך שהאירוע המכביד יעבור, אך למעשה, אנחנו מגלים שהרצון שהאירוע יעבור רק מעצים את הסבל שלנו. ההתנגדות למה שקורה לנו בחיים מאפיינת את כולנו כבני אדם. יש בתוכנו כל הזמן מחשבות שאומרות "לא" למה שקורה (ובדרך כלל למה שכבר קרה).
אם נשים לב, נבחין בכך שהסובל/ת הם רק מחשבה, מחשבה שאנחנו חווים, ולא אנחנו באמת. הדבר הזה ניתן לבחינה ישירה: שימו לב שמה שמודע למחשבה הסובלת הוא לא המחשבה בפני עצמה. הדבר שחווה את המחשבה הוא קבוע ויציב ומתקיים בפני עצמו, ללא קשר למחשבה הסובלת וללא תלות בה. המחשבות מופיעות בתוכנו. אנחנו לא בוחרים את זמן הגעתן, את התוכן שלהן או את מועד עזיבתן.
האירוע שאנחנו מתנגדים לו, נמצא תמיד בתוך המחשבות. ללא המחשבות האירוע הזה אינו קיים, ולא קיים גם הסבל אשר נלווה אליו. ללא המחשבות יש רק מודעות שקטה, רגועה ומסופקת – וזה למעשה הטבע האמיתי של כולנו, כאשר אנחנו לא מזוהים עם המחשבות שמתגלות בתוכנו.
באופן דומה, פעמים רבות אנחנו מצפים שכאשר יקרה אירוע כלשהו בעתיד, נהיה שמחים ומסופקים יותר מכפי שאנחנו עכשיו. אם נחקור בכנות, נגלה שמתחת לפני השטח רוחשות להן תחושות של אי נחת, ויש בתוכנו אמונה (בדרך כלל לא מודעת) שכאשר האירוע העתידי יקרה, אז התחושות של חוסר הנוחות יפסקו. בפועל, הדבר באמת קורה, אך לזמן קצר בלבד. לאחר שהאירוע המיוחל מסתיים, חוסר הנחת שוב צף, ואז ניצור לעצמנו אירוע נוסף כדי שלא לפגוש את התחושות הלא נעימות.
אם נשים לב, נבחין בכך שהמצפה לאירוע בעתיד הוא תמיד מחשבה, מחשבה שאנחנו חווים, ולא אנחנו באמת. שוב – הדבר הזה ניתן לבחינה ישירה: שימו לב שמה שמודע למחשבה המשתוקקת הוא לא המחשבה בפני עצמה. הדבר שחווה את המחשבה הוא קבוע ויציב ומתקיים בפני עצמו, ללא קשר למחשבה המשתוקקת וללא תלות בה. המחשבות מופיעות בתוכנו. אנחנו לא בוחרים את זמן הגעתן, את התוכן שלהן ואת מועד עזיבתן.
האירוע אשר אליו אנחנו משתוקקים תמיד נמצא בתוך המחשבות. ללא המחשבות האירוע הזה אינו קיים, ולא קיים גם אי הנחת אשר נמצא "מתחת" לאירוע עצמו. ללא המחשבות ותחושת אי הנחת יש רק מודעות שקטה, רגועה ומסופקת – וזה, למעשה, הטבע האמיתי של כולנו, כאשר אנחנו לא מזוהים עם המחשבות שמתגלות בתוכנו.