הדרך הישירה מספקת הבנה ברורה וחווייתית כי הזהות, או הטבע האמיתי שלנו, היא שקטה, רגועה ויציבה. במהלך הלימוד ניתן לגלות שתחושת ה"אני" שלנו, זו שנמצאת "מתחת" לתהליכי החשיבה והתפיסה, ו"מתחת" לתחושות ולרגשות שאנחנו חווים, היא תמיד שמחה, חופשית ומסופקת.
הלימוד מתקיים בשתי צורות: הצורה הראשונה היא בעזרת חקירה מדיטטיבית, שדרכה נעשה ניסיון להבין ולזהות "מי או מה אני?". תוך כדי החקירה יכולות להתקבל "הצצות" לטבע האמיתי שלנו.
הצורה שנייה של הלימוד מתקיימת דרך דיאלוג, שבו עולות שאלות שנובעות מתוך מצוקה וסבל פסיכולוגי או סקרנות של השואל/ת. המטרה של השיח היא לתת תשובות מעמיקות ומספקות, ודרך תהליך זה החשיבה נעצרת, ורוגע ושלווה מתגלים במקומה.
לאורך הזמן, מתקבלות יותר ויותר "הצצות" לזהות האמיתית שלנו, דבר שמאפשר להבין כי קיימת אפשרות אמיתית לחיות חיים שהם יציבים, שמחים ורגועים יותר. בדרך כלל לתהליך יש השפעה ישירה על איכות חייו של האדם שעובר אותו. השינויים במצבי הרוח שוככים, יש שיפור באיכות של מערכות היחסים עם אחרים, ראייה ברורה יותר של החיים, חידוד האינטואיציה, גמילה מהתמכרויות והרגלים שאינם מיטיבים ועוד.
למרות האופן השכלתני שבו הדרך הישירה מועברת, ההבנות אשר מתקבלות בה הן חווייתיות. כל התקדמות מבוססת אך ורק על החוויה הישירה של מי שחווה אותה, ולא על דעות, רעיונות, אמונות, רקע תרבותי ומגדרי ותפיסות עולם חיצוניות של אנשים אחרים, מורים רוחניים, מסורות או דתות. כשמשהו נחווה, אז הוא מובן ונשאר כידיעה שנשארת לתמיד. אם לא נחווה, לא תתקיים הבנה ולכן גם לא יתקיים שינוי.
הדרך הישירה לשמחה נלמדת במסורות שונות. במסגרת הנוכחית עיקר ההשראה מגיע מהאדוויטה וודנטה (Advita Vedanta) שמתקשרת לג'נאנה יוגה (Jnana Yoga). הדרך נקראת גם 'הדרך הפילוסופית', או 'דרך התבונה' (The path of knowledge / Wisdom).
כדי לחוות ולהבין את הדרך הישירה, אין צורך בידע קודם ביוגה או במדיטציות. נדרשות רק סקרנות ופתיחות ללמידה.